בדיקה
יום שלישי, 28 בפברואר 2012
יום שלישי, 19 ביולי 2011
ולסיום סיומת...
ממש לפני שנה פרסמתי את המילים האילו , המופיעות ברשומה הקודמת :
בשירו של יעקב גלעד שביצע יהודה פוליקר עם להקת "בנזין" , נאמר :
"...לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה.
זהו הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש לצאת לחיים חדשים..."
אז אומנם עדיין לא ממש סיימנו,אך זה הזמן לסיכום ביניים...
הגעתי אל הקורס ברגע האחרון,ללא ידיעה לאן אני הולכת,ועם המון חששות,בעיקר בפן האישי-משפחתי...
בראש ובראשונה רכשתי קבוצת עמיתים,שותפים למסע,להתחבטות בשאלות,למציאת פתרונות. ( לא מעט מהלמידה בקורס,נעשתה בהפסקות...).
קיבלתי הזדמנות נפלאה להרחיב את יכולת ההתבוננות ב "סביבה המתוקשבת" ,לבחון אותה,ולהתנסות בלימוד חלקים ממנה,באופנים שונים.
נחשפתי למגוון כלים וסביבות למידה,הן ברמה הטכנולוגית,והן ברמה הפדגוגית.
התוודעתי לסגנונות הוראה והנחייה שונים, ולסגנונות למידה שונים. הן כתלמידה והן כמורה.
התנסיתי ביישום חלק מהידע והכלים בהוראה בבית הספר.
מלאתי את השק ב"צידה לדרך" מכל טוב,וברצון עז להטמיע לפחות חלק ממנה,בהמשך עבודתי בבית הספר.
מחכה בציפייה לשנה הבאה..."
היום, בבואי לסכם את הקורס כולו, בחרתי לחזור אל מה שכתבתי ברשומה הראשונה, ואל מה שכתבתי ברשומה המסכמת את השנה הראשונה, ולבחון את התהליך שעברתי במהלך הקורס.
היו אילו שנתיים של למידה מתוך עשייה והתנסות. ההזדמנות שניתנה לי להתחיל בעבודה כמדריכה כבר בשנה זו , תרמה סייעה ללמידה שלי בקורס בדיוק כמו שהלמידה בקורס סייעה לעבודתי כמדריכה.
כל מה שכתבתי בסיכום השנה הקודמת, רלבנטי גם לשנה זו, ואכן ניתנה לי הזדמנות ליישם את הצידה הרבה שאגרתי הן בבית הספר שלי, במהלך הפרוייקט האישי ובדרכים נוספות, והן בבתי הספר בהם הדרכתי.
משהגעתי לקורס, זווית ההסתכלות שלי על העשייה בבית הספר, מההיבט התקשובי, הייתה זווית התבוננות של מורה. היום אני מרגישה שניתנו לי כלים פדגוגיים המאפשרים לי להסתכל על העשייה בזוית רחבה הרבה יותר. זווית מערכתית, ומיומנויות שיאפשרו לי להוביל את התהליכים, שאני כל כך מאמינה בהן, בבתי הספר בהם אעבוד בעתיד.
הפרוייקט האישי היה התנסות מצויינת ומלמדת בהובלת תהליך בית ספרי, ומבחינתי היה צעד ראשון מבין רבים שאני מתכוונת להוביל בהמשך העבודה.
בנוסף,ולא פחות חשוב , הלמידה במסגרת הקורס אפשרה לי ליצור מערכת תומכת של עמיתים השותפים לתפיסות דומות, ומהווים עד היום מקור לתמיכה ושיתוף, והתרומה לכך רבה.
תודה על ההזדמנות, החוויה והלמידה.
איילת
.
בשירו של יעקב גלעד שביצע יהודה פוליקר עם להקת "בנזין" , נאמר :
"...לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה.
זהו הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש לצאת לחיים חדשים..."
אז אומנם עדיין לא ממש סיימנו,אך זה הזמן לסיכום ביניים...
הגעתי אל הקורס ברגע האחרון,ללא ידיעה לאן אני הולכת,ועם המון חששות,בעיקר בפן האישי-משפחתי...
בראש ובראשונה רכשתי קבוצת עמיתים,שותפים למסע,להתחבטות בשאלות,למציאת פתרונות. ( לא מעט מהלמידה בקורס,נעשתה בהפסקות...).
קיבלתי הזדמנות נפלאה להרחיב את יכולת ההתבוננות ב "סביבה המתוקשבת" ,לבחון אותה,ולהתנסות בלימוד חלקים ממנה,באופנים שונים.
נחשפתי למגוון כלים וסביבות למידה,הן ברמה הטכנולוגית,והן ברמה הפדגוגית.
התוודעתי לסגנונות הוראה והנחייה שונים, ולסגנונות למידה שונים. הן כתלמידה והן כמורה.
התנסיתי ביישום חלק מהידע והכלים בהוראה בבית הספר.
מלאתי את השק ב"צידה לדרך" מכל טוב,וברצון עז להטמיע לפחות חלק ממנה,בהמשך עבודתי בבית הספר.
מחכה בציפייה לשנה הבאה..."
היום, בבואי לסכם את הקורס כולו, בחרתי לחזור אל מה שכתבתי ברשומה הראשונה, ואל מה שכתבתי ברשומה המסכמת את השנה הראשונה, ולבחון את התהליך שעברתי במהלך הקורס.
היו אילו שנתיים של למידה מתוך עשייה והתנסות. ההזדמנות שניתנה לי להתחיל בעבודה כמדריכה כבר בשנה זו , תרמה סייעה ללמידה שלי בקורס בדיוק כמו שהלמידה בקורס סייעה לעבודתי כמדריכה.
כל מה שכתבתי בסיכום השנה הקודמת, רלבנטי גם לשנה זו, ואכן ניתנה לי הזדמנות ליישם את הצידה הרבה שאגרתי הן בבית הספר שלי, במהלך הפרוייקט האישי ובדרכים נוספות, והן בבתי הספר בהם הדרכתי.
משהגעתי לקורס, זווית ההסתכלות שלי על העשייה בבית הספר, מההיבט התקשובי, הייתה זווית התבוננות של מורה. היום אני מרגישה שניתנו לי כלים פדגוגיים המאפשרים לי להסתכל על העשייה בזוית רחבה הרבה יותר. זווית מערכתית, ומיומנויות שיאפשרו לי להוביל את התהליכים, שאני כל כך מאמינה בהן, בבתי הספר בהם אעבוד בעתיד.
הפרוייקט האישי היה התנסות מצויינת ומלמדת בהובלת תהליך בית ספרי, ומבחינתי היה צעד ראשון מבין רבים שאני מתכוונת להוביל בהמשך העבודה.
בנוסף,ולא פחות חשוב , הלמידה במסגרת הקורס אפשרה לי ליצור מערכת תומכת של עמיתים השותפים לתפיסות דומות, ומהווים עד היום מקור לתמיכה ושיתוף, והתרומה לכך רבה.
תודה על ההזדמנות, החוויה והלמידה.
איילת
.
יום חמישי, 1 ביולי 2010
מילות סיכום (ביניים...)
בשירן של יעקב גלעד שביצע יהודה פוליקר עם להקת "בנזין" , נאמר :
"...לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה.
זהו הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש לצאת לחיים חדשים..."
"...לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה.
זהו הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש לצאת לחיים חדשים..."
יום רביעי, 2 ביוני 2010
טיפול בהתנגדויות
ההתנגדות הכי אנושית היא ההתנגדות לשינוי. גודל השינוי אינו משמעותי...
בלימודי הMA שלי,בפיתוח וייעוץ ארגוני,עסקנו הרבה בנושא ההתנגדות לשינוי,וההתמודדות איתה. בשיעור הפתיחה של הקורס,ביקש המרצה משתי השורות האחרונות בקהל,לעבור לשבת בשורה הראשונה. פעולה פשוטה..זה השיעור הראשון,אין לאף אחד קשר כלשהוא לכסא עליו התיישב במקרה,ובכל זאת..אף אחד לא קם.
מייד החל שיח שלם סביב הנושא,שאפשר להכתירו במילה אחת : התנגדויות. לאחר כ 5 דקות,הפסיק המרצה את הדיון,והסביר לנו שבקשתו הייתה למעשה תרגיל,להמחיש לנו עד כמה קשה לבצע שינוי,מבלי לעורר התנגדות. ועד כמה זו תגובה אנושית,חברתית,טבעית..
התנסיתי בעברי בהתנגדויות בקבוצה,בהיותי קצינה בצבא שחזרה לפקד על חברותיה בקורס המדריכות..במסגרת לימודי הנחיית קבוצות,במסגרת עבודתי כמנחה בתוכנית קרב,וגם עם כניסתי לתפקיד כרכזת תקשוב בבית הספר,בו אני מלמדת היום.
עם הזמן והנסיון,למדתי שהתנגדות היא דבר שיש לצפות לו,להתכונן אליו ולדעת איך לטפל בו ולהמשיך הלאה,אל המטרה שהצבנו לעצמינו.
לפעמים ההתנגדות קשורה לנושא בו אנו עוסקים,לפעמים אל מה שאנו מייצגים,ולפעמים אנו סופגים התנגדות למצב או אדם או נושא אחר,שאינו קשור אלינו,ואין ביכולתינו להשפיע עליו,אך אנחנו נמצאים בנקודת זמן או מקום,המאפשרת להתנגדויות לצוף.
מה שכן..אי אפשר להתעלם מהתנגדויות,כי אם ננסה,הן תעלינהו בנקודה אחרת,ובעוצמה גבוהה יותר.
בעבודתי כרכזת תקשוב אני מתמודדת עם הרבה התנגדויות של מורות שאינן מבינות את הצורך בפעילות מתוקשבת.
למדתי שצריך להקשיב להתנגדות,ללמוד מה מסתתר מאחוריה (בעיקר,אילו חששות וצרכים),ורק אז לנסות ולהגיב ולהציע פתרונות. אין "עשה ואל תעשה" בטיפול בהתנגדויות,צריך המון הקשבה,אמפטיה,אינטואציה ואינטרוספקציה,כדי לזהות את ההתנגדות,להגיב לה ולהמשיך הלאה.
ברור לי שבבית ספר אליו אגיע כמנחה חיצונית,יהיו התנגדיויות ,ואני מוכנה לכך שאצטרך להתמודד איתן.
ככל שאדע לזהות מהר יותר מה עומד בבסיס ההתנגדות ומה הצורך עליו עלי לענות,יהיה לי קל יותר לעבור הלאה.
ועל זה נאמר, "קל להגיד,קשה יותר לבצע.."
לפניכם סרטון קצר העוסק בנושא טיפול בהתנגדויות במכירות. אפשר להחליף את המילה מכירה ב"שכנוע" ,ואת המילה "מוצר" ב"בית ספר מתוקשב",וניתן למצוא בו תועלת. (יש להתחיל לצפות ב1:50 דק' )
בסרטון ישנה דוגמה לתרגיל הממחיש את הצורך בחשיבה יצירתית,"מחוץ לקופסה" ,כדי "למכור" טוב יותר ולהתמודד עם התנגדויות.
בהצלחה לכולנו בהתמודדות עם התנגדויות...
בלימודי הMA שלי,בפיתוח וייעוץ ארגוני,עסקנו הרבה בנושא ההתנגדות לשינוי,וההתמודדות איתה. בשיעור הפתיחה של הקורס,ביקש המרצה משתי השורות האחרונות בקהל,לעבור לשבת בשורה הראשונה. פעולה פשוטה..זה השיעור הראשון,אין לאף אחד קשר כלשהוא לכסא עליו התיישב במקרה,ובכל זאת..אף אחד לא קם.
מייד החל שיח שלם סביב הנושא,שאפשר להכתירו במילה אחת : התנגדויות. לאחר כ 5 דקות,הפסיק המרצה את הדיון,והסביר לנו שבקשתו הייתה למעשה תרגיל,להמחיש לנו עד כמה קשה לבצע שינוי,מבלי לעורר התנגדות. ועד כמה זו תגובה אנושית,חברתית,טבעית..
התנסיתי בעברי בהתנגדויות בקבוצה,בהיותי קצינה בצבא שחזרה לפקד על חברותיה בקורס המדריכות..במסגרת לימודי הנחיית קבוצות,במסגרת עבודתי כמנחה בתוכנית קרב,וגם עם כניסתי לתפקיד כרכזת תקשוב בבית הספר,בו אני מלמדת היום.
עם הזמן והנסיון,למדתי שהתנגדות היא דבר שיש לצפות לו,להתכונן אליו ולדעת איך לטפל בו ולהמשיך הלאה,אל המטרה שהצבנו לעצמינו.
לפעמים ההתנגדות קשורה לנושא בו אנו עוסקים,לפעמים אל מה שאנו מייצגים,ולפעמים אנו סופגים התנגדות למצב או אדם או נושא אחר,שאינו קשור אלינו,ואין ביכולתינו להשפיע עליו,אך אנחנו נמצאים בנקודת זמן או מקום,המאפשרת להתנגדויות לצוף.
מה שכן..אי אפשר להתעלם מהתנגדויות,כי אם ננסה,הן תעלינהו בנקודה אחרת,ובעוצמה גבוהה יותר.
בעבודתי כרכזת תקשוב אני מתמודדת עם הרבה התנגדויות של מורות שאינן מבינות את הצורך בפעילות מתוקשבת.
למדתי שצריך להקשיב להתנגדות,ללמוד מה מסתתר מאחוריה (בעיקר,אילו חששות וצרכים),ורק אז לנסות ולהגיב ולהציע פתרונות. אין "עשה ואל תעשה" בטיפול בהתנגדויות,צריך המון הקשבה,אמפטיה,אינטואציה ואינטרוספקציה,כדי לזהות את ההתנגדות,להגיב לה ולהמשיך הלאה.
ברור לי שבבית ספר אליו אגיע כמנחה חיצונית,יהיו התנגדיויות ,ואני מוכנה לכך שאצטרך להתמודד איתן.
ככל שאדע לזהות מהר יותר מה עומד בבסיס ההתנגדות ומה הצורך עליו עלי לענות,יהיה לי קל יותר לעבור הלאה.
ועל זה נאמר, "קל להגיד,קשה יותר לבצע.."
לפניכם סרטון קצר העוסק בנושא טיפול בהתנגדויות במכירות. אפשר להחליף את המילה מכירה ב"שכנוע" ,ואת המילה "מוצר" ב"בית ספר מתוקשב",וניתן למצוא בו תועלת. (יש להתחיל לצפות ב1:50 דק' )
בסרטון ישנה דוגמה לתרגיל הממחיש את הצורך בחשיבה יצירתית,"מחוץ לקופסה" ,כדי "למכור" טוב יותר ולהתמודד עם התנגדויות.
בהצלחה לכולנו בהתמודדות עם התנגדויות...
יום שלישי, 1 ביוני 2010
למידת עמיתים
לפני שאדון בדרך הוראה זו ותרומתה מבחינת הידע,אני רוצה להתייחס לתרומתה לאוירה הבין-אישית של המשתתפים בה,שאינה בהכרח נלקחת בחשבון,כשחושבים עליה כדרך עבודה.
חזרתי ללימודים ,לאחר חודש העדרות,היישר לשיעור למידת עמיתים...בדיעבד,זה היה מזל. השיעור "טס",היינו פעילים ללא הפסקה,(לא היה לי זמן לנדוד במחשבות מעיקות.) וובעיקר...היה משהו אחר במפגש הזה ברמה הבין אישית .לראשונה,הייתה לי הזדמנות להכיר מקרוב הרבה משתתפים שלא יצא לי לשוחח איתם קודם,לשייך שם לפרצוף, ללמוד עליהם קצת,ומשם הלאה,היה לי הרבה יותר נעים לשתף את מי שרצה,בחוויה הקשה שעברתי.
מבחינתי השיעור הזה היה ממש נקודת מפנה בקירבה שהרגשתי לשאר המשתתפים.
במפגש הלמידה הראשון,הכרתי את כל הכלים שלימדו,ועיקר הלמידה שלי הייתה לגבי סגנונות ההוראה השונים שהביא איתו כל אחד מהמשתתפים שלימד אותנו,והיכן הם פגשו את סגנון הלמידה המועדף עלי. בנוסף,נוכחתי שוב לדעת,שגם כשחושבים שמכירים משהו,תמיד אפשר ללמוד משהו חדש,ולו הקטן ביותר.
במפגש הלמידה השני,השתתפתי בקבוצה שלימדה כלי חדש, GLIFFY ,אותו לא הכרתי קודם,עם שותפות איתן לא הייתה לי הכרות מעמיקה...
זו הייתה התנסות מצויינת בלמידה עצמית של כלי חדש,בעבודת תכנון משותפת מרחוק,באמצעות מיילים וטלפונים, ובהכרות עם סגנונות עבודה אחרים משלי .
במפגש עצמו ,מאוד נהניתי מהצגת התוצר שהכנו למשתתפי הקורס,ומהעברת הידע אליהם.
שוב,התוודעתי לסגנונות הלמידה השונים של "תלמידי" לאותו היום,ובצורך לתמרן בין סגנונות הוראה שונים,כדי להענות לצרכים של כולם.
כתלמידה באותו המפגש,למדתי כלי חדש נוסף,וזו תמיד חוויה חיובית.
בעקבות המפגשים הללו,אני מנסה לשלב יותר למידת עמיתים בעבודה בבית הספר,ולהציעה למורות אותן אני מנחה בבניית פעילות מתוקשבת.
יום שלישי, 20 באפריל 2010
"מן השדה" - הצגת סביבת עבודה ליצירת קומיקס - TOONDOO
במסגרת היוזמה להציג כלים ופעילויות מעבודתינו בבית הספר,בחרתי להציג למשתתפי הקורס את הסביבה המדהימה ,החינמית,TOONDOO.
סביבה זו מאפשרת ליצור קומיקס בצורה מהירה,ידידותית,פשוטה וזמינה.
ניתן ליצור חשבון משתמש אישי לכל תלמיד,או חשבון משותף לכיתה / קבוצה.
את התוצרים ניתן לשמור במחשב כקובץ תמונה,לייבא לבלוג,להטמיע בדף HTML ולשלוח במייל..
מה אפשר לעשות עם הכלי,תוכלו לראות בספרון הקומיקס הבא,שיצרתי..
(לחצו על החץ מימין לתחילת הצפייה,לחצו במרכז לצפייה כמסך מלא)
כניסה לאתר:
http://www.toondoo.com/
כיצד עובדים עם הTOONDOO ?
צפו בסרטון חביב מ"יוטיוב" המסביר בפשטות את התהליך:
קישור לאתר "אדיורשת",בו ניתן לצפות בסרטוני הדרכה בעברית ,תמצאו כאן
מגוון האפשרויות בהן ניתן להשתמש בכלי הוא עצום..התלמידים מאוד נהנים מהשימוש בו,והתוצרים מרהיבים.
להלן מספר דוגמאות של תלמידים : קומיקס "מגילת אסתר" בפורים:
סביבה זו מאפשרת ליצור קומיקס בצורה מהירה,ידידותית,פשוטה וזמינה.
ניתן ליצור חשבון משתמש אישי לכל תלמיד,או חשבון משותף לכיתה / קבוצה.
את התוצרים ניתן לשמור במחשב כקובץ תמונה,לייבא לבלוג,להטמיע בדף HTML ולשלוח במייל..
מה אפשר לעשות עם הכלי,תוכלו לראות בספרון הקומיקס הבא,שיצרתי..
(לחצו על החץ מימין לתחילת הצפייה,לחצו במרכז לצפייה כמסך מלא)
כניסה לאתר:
http://www.toondoo.com/
כיצד עובדים עם הTOONDOO ?
צפו בסרטון חביב מ"יוטיוב" המסביר בפשטות את התהליך:
קישור לאתר "אדיורשת",בו ניתן לצפות בסרטוני הדרכה בעברית ,תמצאו כאן
מגוון האפשרויות בהן ניתן להשתמש בכלי הוא עצום..התלמידים מאוד נהנים מהשימוש בו,והתוצרים מרהיבים.
להלן מספר דוגמאות של תלמידים : קומיקס "מגילת אסתר" בפורים:
בהצלחה ובהנאה!
יום שלישי, 9 במרץ 2010
אני מאמינה...
הקומיקס שבחרתי ככותרת לרשומה הנוכחית,מיטיב לייצג את העובדה שלא פירסמתי את ה"אני מאמין" עד כה.
"אני מאמין" נתפס בעיני כמסמך מגובש ומחייב,שנוצר לאחר תהליך ארוך של חשיבה,והמפרסם אותו,עומד מאחורי כל מילה ומילה בו. ואני...איני בטוחה כלל שגבשתי לעצמי מסמך שכזה,ביני לבין עצמי,ובטח שאיני מרגישה מוכנה לפרסם אותו בחוצות..
ובכל זאת...יש כמה הנחות יסוד מהותיות בתפיסת התפקיד שלי ,שאני מוכנה להצהיר עליהן:
- העולם הוירטואלי ,כמו העולם האמיתי,מרתק ומסוכן גם יחד.
אני רואה חובה וזכות לחנך וללמד צוותי מורים כיצד להנחות תלמידים למצוא את דרכם בעולם הזה,כך שיפיקו ממנו את מירב התועלת מבלי להנזק מהסכנות שבדרך. - הכלים הטכנולוגים כשמם כן הם. "כלים". אחת המטרות שאני רואה בתפקידי הוא לצקת לכל כלי וכלי תוכן פדגוגי מתאים,על מנת להפוך אותו ליעיל ומשמעותי ללמידה.
נהוג לומר כי "הצורך הוא אבי ההמצאה". אני מאמינה כי הצורך הוא גם המפתח ללמידה . אם אשכיל למצוא מהו הצורך של בית הספר ומהם צרכיהם של צוות המורים והתלמידים,ואצליח לכוון את ההנחייה שלי בכדי להענות להם,דייני..
ללמוד,ללמוד,ללמוד...אין ברירה. מי שמתיימר להטמיע חדשנות,חובה עליו ללמוד,להתעדכן ולהתחדש.
יש עוד הרבה שאני לא יודעת..וזה כל הכייף.
מסמך זה אינו שלם..
מקווה לשוב ולהשלימו במהלך השנה הקרובה.אסיים במילותיו של "יובל המבולבל":
.."אני מאמין בעצמי,כי אני זה אני והאמת בתוכי,ואם רק אסתכל בליבי,אמצא את הדרך שלי.." (יובל שם טוב,"המסע אל הכוכב").
(לצפייה בשיר המלא,הכנסו לקישור הבא:"אני מאמין בעצמי "- יובל המבולבל)
.."אני מאמין בעצמי,כי אני זה אני והאמת בתוכי,ואם רק אסתכל בליבי,אמצא את הדרך שלי.." (יובל שם טוב,"המסע אל הכוכב").
(לצפייה בשיר המלא,הכנסו לקישור הבא:"אני מאמין בעצמי "- יובל המבולבל)
הירשם ל-
תגובות (Atom)
