ממש לפני שנה פרסמתי את המילים האילו , המופיעות ברשומה הקודמת :
בשירו של יעקב גלעד שביצע יהודה פוליקר עם להקת "בנזין" , נאמר :
"...לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה.
זהו הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש לצאת לחיים חדשים..."
אז אומנם עדיין לא ממש סיימנו,אך זה הזמן לסיכום ביניים...
הגעתי אל הקורס ברגע האחרון,ללא ידיעה לאן אני הולכת,ועם המון חששות,בעיקר בפן האישי-משפחתי...
בראש ובראשונה רכשתי קבוצת עמיתים,שותפים למסע,להתחבטות בשאלות,למציאת פתרונות. ( לא מעט מהלמידה בקורס,נעשתה בהפסקות...).
קיבלתי הזדמנות נפלאה להרחיב את יכולת ההתבוננות ב "סביבה המתוקשבת" ,לבחון אותה,ולהתנסות בלימוד חלקים ממנה,באופנים שונים.
נחשפתי למגוון כלים וסביבות למידה,הן ברמה הטכנולוגית,והן ברמה הפדגוגית.
התוודעתי לסגנונות הוראה והנחייה שונים, ולסגנונות למידה שונים. הן כתלמידה והן כמורה.
התנסיתי ביישום חלק מהידע והכלים בהוראה בבית הספר.
מלאתי את השק ב"צידה לדרך" מכל טוב,וברצון עז להטמיע לפחות חלק ממנה,בהמשך עבודתי בבית הספר.
מחכה בציפייה לשנה הבאה..."
היום, בבואי לסכם את הקורס כולו, בחרתי לחזור אל מה שכתבתי ברשומה הראשונה, ואל מה שכתבתי ברשומה המסכמת את השנה הראשונה, ולבחון את התהליך שעברתי במהלך הקורס.
היו אילו שנתיים של למידה מתוך עשייה והתנסות. ההזדמנות שניתנה לי להתחיל בעבודה כמדריכה כבר בשנה זו , תרמה סייעה ללמידה שלי בקורס בדיוק כמו שהלמידה בקורס סייעה לעבודתי כמדריכה.
כל מה שכתבתי בסיכום השנה הקודמת, רלבנטי גם לשנה זו, ואכן ניתנה לי הזדמנות ליישם את הצידה הרבה שאגרתי הן בבית הספר שלי, במהלך הפרוייקט האישי ובדרכים נוספות, והן בבתי הספר בהם הדרכתי.
משהגעתי לקורס, זווית ההסתכלות שלי על העשייה בבית הספר, מההיבט התקשובי, הייתה זווית התבוננות של מורה. היום אני מרגישה שניתנו לי כלים פדגוגיים המאפשרים לי להסתכל על העשייה בזוית רחבה הרבה יותר. זווית מערכתית, ומיומנויות שיאפשרו לי להוביל את התהליכים, שאני כל כך מאמינה בהן, בבתי הספר בהם אעבוד בעתיד.
הפרוייקט האישי היה התנסות מצויינת ומלמדת בהובלת תהליך בית ספרי, ומבחינתי היה צעד ראשון מבין רבים שאני מתכוונת להוביל בהמשך העבודה.
בנוסף,ולא פחות חשוב , הלמידה במסגרת הקורס אפשרה לי ליצור מערכת תומכת של עמיתים השותפים לתפיסות דומות, ומהווים עד היום מקור לתמיכה ושיתוף, והתרומה לכך רבה.
תודה על ההזדמנות, החוויה והלמידה.
איילת
.
בשירו של יעקב גלעד שביצע יהודה פוליקר עם להקת "בנזין" , נאמר :
"...לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה.
זהו הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש לצאת לחיים חדשים..."
אז אומנם עדיין לא ממש סיימנו,אך זה הזמן לסיכום ביניים...
הגעתי אל הקורס ברגע האחרון,ללא ידיעה לאן אני הולכת,ועם המון חששות,בעיקר בפן האישי-משפחתי...
בראש ובראשונה רכשתי קבוצת עמיתים,שותפים למסע,להתחבטות בשאלות,למציאת פתרונות. ( לא מעט מהלמידה בקורס,נעשתה בהפסקות...).
קיבלתי הזדמנות נפלאה להרחיב את יכולת ההתבוננות ב "סביבה המתוקשבת" ,לבחון אותה,ולהתנסות בלימוד חלקים ממנה,באופנים שונים.
נחשפתי למגוון כלים וסביבות למידה,הן ברמה הטכנולוגית,והן ברמה הפדגוגית.
התוודעתי לסגנונות הוראה והנחייה שונים, ולסגנונות למידה שונים. הן כתלמידה והן כמורה.
התנסיתי ביישום חלק מהידע והכלים בהוראה בבית הספר.
מלאתי את השק ב"צידה לדרך" מכל טוב,וברצון עז להטמיע לפחות חלק ממנה,בהמשך עבודתי בבית הספר.
מחכה בציפייה לשנה הבאה..."
היום, בבואי לסכם את הקורס כולו, בחרתי לחזור אל מה שכתבתי ברשומה הראשונה, ואל מה שכתבתי ברשומה המסכמת את השנה הראשונה, ולבחון את התהליך שעברתי במהלך הקורס.
היו אילו שנתיים של למידה מתוך עשייה והתנסות. ההזדמנות שניתנה לי להתחיל בעבודה כמדריכה כבר בשנה זו , תרמה סייעה ללמידה שלי בקורס בדיוק כמו שהלמידה בקורס סייעה לעבודתי כמדריכה.
כל מה שכתבתי בסיכום השנה הקודמת, רלבנטי גם לשנה זו, ואכן ניתנה לי הזדמנות ליישם את הצידה הרבה שאגרתי הן בבית הספר שלי, במהלך הפרוייקט האישי ובדרכים נוספות, והן בבתי הספר בהם הדרכתי.
משהגעתי לקורס, זווית ההסתכלות שלי על העשייה בבית הספר, מההיבט התקשובי, הייתה זווית התבוננות של מורה. היום אני מרגישה שניתנו לי כלים פדגוגיים המאפשרים לי להסתכל על העשייה בזוית רחבה הרבה יותר. זווית מערכתית, ומיומנויות שיאפשרו לי להוביל את התהליכים, שאני כל כך מאמינה בהן, בבתי הספר בהם אעבוד בעתיד.
הפרוייקט האישי היה התנסות מצויינת ומלמדת בהובלת תהליך בית ספרי, ומבחינתי היה צעד ראשון מבין רבים שאני מתכוונת להוביל בהמשך העבודה.
בנוסף,ולא פחות חשוב , הלמידה במסגרת הקורס אפשרה לי ליצור מערכת תומכת של עמיתים השותפים לתפיסות דומות, ומהווים עד היום מקור לתמיכה ושיתוף, והתרומה לכך רבה.
תודה על ההזדמנות, החוויה והלמידה.
איילת
.
